<h1>רבינו ירוחם מישרים ני"ג</h1>
<h2>דף צו:</h2>
עבד דינו כטלטל לכל מילי דרבנן כגון שאין כותבין פרוזבול עליו וכגון שאין נגבה מיתמי ושאין נקנה באגב קרקע אם לא היה בתוכו ודינו כקרקע לכל מילי דאוריתא כגון אם מכר עבד וקרקע אם החזיק בעבד קנה קרקע אם היה בתוכו כגון עשר שדות בעשר מדינות וכו' בלא אגב ואם כפות או ישן ומטלטל עליו קנה מטלטלין דומיא דחצר קמא בתרא. עבדים יש להם חזקה אחר ג' שנים אבל לא לאלתר כמו טלטל ועבד קטן שאינו יכול ללכת חזקתו לאלתר ואפילו אמו רגילה להוליכו שם בתרא [ל"ו ע"א]. אין מקבלין פקדונות מן העבדים ואם קבל יחזור להם כלומר לעבדים ואם מת יחזיר לרבו אפילו שחזרו קודם מיתה ואם בשעת מיתה אמר לנפקד תנהו לפלוני אם רואה הנפקד שאותו פלוני אמוד יתנהו לו ואם לאו יחזיר לרבו בתרא [נ"א ע"ב]. שפחה זו אני מוכר לך מכר כלים שעליה אבל לא שיירים נזמין וטבעת, שפחה וכל מה שעליה הכל מכור. מעוברת אני מוכר לך מכר בנה, שפחה מניקה אני מוכר לך לא מכר בנה אלא לחלבה ואם לא הוי לה חלב הוי מקח טעות כמו בפרה בתרא וברשב"ם [ע"ח ע"ב]. מציאת עבדו ושפחתו הכנענים של בעלים מציעא [י"ב ע"א]. עבד אין לו אונאה אבל ביטול מקח יש לו (ואי הוי ביטול ביתר ובשתות כתבתיו במש' ומתן). גונב עבד אין בו דין תשלומי כפל וד' וה' מציעא. עבדים אין נשבעין עליהן שבועת שומרי' מן התורה ושומר חנם אינו נשבע אם פשע ושומר שכר אינו משלם אם נגנב ואין נותנין לו שבת עד שישבע ששמר כראוי מציעא.
